בימים סוערים אלה אנחנו נמצאים בקרב על יכולתה של מערכת הבריאות להמשיך ולתפקד כבעבר. עילת הסבירות, אותה מבקשים לשנות, עומדת לצד המטופלים ומגנה עליהם מפני החלטות שלטוניות שעלולות לפגוע בזכות לבריאות ובשמירה על כבוד האדם וחירותו.
עילת הסבירות עומדת לצד הרופאות והרופאים ומגנה עליהם מפני החלטות שלטוניות שפוגעות בחובתנו למטופלים ובשבועה שלנו לתת רפואה טובה ושוויונית.
כאזרחים וכרופאים, עלינו לעמוד לצידה של עילת הסבירות ולהגן עליה כעיקרון בסיסי המאפשר לבית המשפט העליון לאזן בין החלטות שלטוניות לבין הזכויות הבסיסיות של אזרחי ישראל, שעל הטיפול בבריאותם אנו אמונים.
אם עילת הסבירות תבוטל, יוכל שר, על פי חוק, למנות אדם לא מקצועי לכל תפקיד במערכת הבריאות. על פי חוק יוכל שר להתערב בקביעת מסלול ההכשרה של רופאים, לקצר התמחות או להסמיך מטפלים שעברו קורס להחליף רופאים
עילת הסבירות היתה הבסיס לעתירה של הר"י לבג"צ בשנת 2008 על העדר קריטריונים להכללת תרופות וטכנולוגיות חדשות בסל הבריאות והביאה ליצירתם. עתירת הר"י לבג"צ בינואר 2011 על מחסור במיטות אשפוז הביאה להחלטת ממשלה בפברואר, לתוספת של 960 מיטות.
עתירת הר"י והאיגוד לפסיכיאטריה לבג"צ, בינואר 2022, על חוסר הסבירות של תנאי האשפוז הפסיכיאטרי ודרישה להגדרת שטח האשפוז לכל חולה, הביאה את המדינה להקצאת משאבים ולהקמת ועדה שהגדירה את צורכי המערכת הפסיכיאטרית לטווח ארוך ומסקנותיה החלו להיות מיושמות כבר בתקציב הנוכחי. גם עתירת החולים הפסיכיאטרים, על זכותם לבחור בית חולים שבו יאושפזו, הביאה לאחר דיון רב שנים לפתיחת אזורי האשפוז לחולים פסיכיאטרים.
ביטול עילת הסבירות על החלטות שרים וממשלה תפגע אנושות ביכולת שלנו, הרופאים, לעמוד בשבועתנו ולהילחם על הזכויות הבסיסיות של מטופלינו לקבל רפואה הולמת, על פי שיקול רפואי ובאופן שוויוני.
מערכת הבריאות בישראל פועלת על פי חוק. לכאורה הכל חוקי – חולים במסדרון עקב אי הקצאת משאבים לתוספת מיטות; תמותה מזיהומים; מתמודדי נפש השוכבים על מזרנים על הרצפה בעת אשפוזם בשל מחסור במיטות; תורים של חודשים ואף יותר לרופאים מומחים ולניתוחים ועוד. מציאות שנוצרה בחסות החוק. חוקי אבל לא סביר.
אם עילת הסבירות תבוטל, יוכל שר, על פי חוק, למנות אדם לא מקצועי לכל תפקיד במערכת הבריאות. על פי חוק יוכל שר להתערב בקביעת מסלול ההכשרה של רופאים, לקצר התמחות או להסמיך מטפלים שעברו קורס להחליף רופאים, כי יש מחסור. על פי חוק יוכל שר ליטול אליו סמכויות של הממונה על השכר, ולפגוע בשכרנו. זה יהיה חוקי, אבל ממש לא סביר!
כבר שמענו מפי שרים וחברי כנסת – שהחלטותיהם לא יהיו נתונות עוד לבחינת הסבירות – שאולי צריך להעדיף יהודים על ערבים בקבלת טיפול, שצריך לאפשר הפרדה מגזרית בחדרי אשפוז ובחדרי לידה, שצריך להגביל טיפול רפואי לאסירים ואף לאפשר הפרדה מגדרית בכנסים. בקו המחשבה הלא סביר הזה - מי יודע, אולי בעתיד, רחמנא לצלן, יהיו גם מי מהם שעלולים לתעדף טיפול בצעירים על פני מבוגרים, כי המשאבים מוגבלים.
אסור לגזול מאיתנו את היכולת לזעוק, להתריע ולפעול כנגד עוולות הפוגעות בעקרונות עליהם מושתת חוק ביטוח בריאות ממלכתי - צדק, שוויון, ועזרה הדדית. אסור לגזול מאיתנו את היכולת לזעוק, להתריע ולהתקומם כנגד פגיעה בעצמאותנו לפעול לפי עקרונות האתיקה הרפואית.
אם החוק יעבור כלשונו, כל הפגיעות הללו יחדלו, מאותו הרגע, להיות בסיס לעתירות כנגד הרשויות, שעד כה סייעו בידנו לשמור על מטופלינו במערכת הבריאות הציבורית, ונישאר ללא הגנה בפני החלטות בלתי סבירות ובלתי הגיוניות.
כך גם בכל האמור לגבי מינויים במערכת הבריאות – מערכת רגישה הנוגעת לחיי אדם, אשר חייבת להקפיד על מינויים מקצועיים בלבד. בית המשפט העליון, בשבתו כבג"צ, נדרש לא פעם לעסוק בהחלטות בלתי סבירות לכאורה שהתקבלו על ידי הדרג הנבחר בענייני בריאות. על כן, שינוי חד צדדי שיחליש את הביקורת השיפוטית על החלטות שכאלו עלול בהחלט לפגוע בזכות הציבור לרפואה ראויה ושוויונית ועלינו להילחם בכך.
זוהי שעת מבחן לכולנו. עלינו לשמור על עצמאותנו המקצועית והאתית
אני רוצה לסיים בנוסח ההצהרה של הר"י מחודש מרץ האחרון שמאחוריה התייצבו 90% מהרופאים: "מערכת בריאות מתפקדת וערכית חייבת להיסמך על משטר דמוקרטי ועל מערכת משפט חזקה ועצמאית שמבטיחה כי זכויות המטופלים ומערכת הבריאות לא ייפגעו".
הכותב הוא מנהל היחידה לנוירוכירורגית ילדים ב"שיבא", יו"ר ארגון רופאי המדינה, סגן יו"ר ההסתדרות הרפואית