זיהום אוויר בתוך הבית מהווה גורם סיכון בר-שינוי לתחלואה נשימתית בקרב חולי COPD. עם זאת, עדיין לא ידוע מהן ההשפעות של זיהום האוויר בתוך הבית, ומהי מידת ההשפעה של התערבויות לשיפור איכות האוויר בתוך הבית, על תחלואה קרדיווסקולרית בקרב חולי COPD.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine', מטרת החוקרים הייתה לקבוע את הקשר בין חומר חלקיקי (PM: particulate matter) לבין שונות קצב הלב (HRV: heart rate variability), מדד לתפקוד האוטונומי הלבבי הקשור לתחלואה ולתמותה קרדיווסקולריות. כמו כן, נבדקה השפעתם של מסנני אוויר ביתיים על ה-HRV.
לצורך כך, נאספו חולי COPD מעשנים לשעבר עם מחלה בדרגה בינונית-חמורה. משתתפי המחקר גויסו מניסוי אקראי מבוקר על מכשיר נייד לסינון אוויר, אשר כלל התערבות שארכה שישה חודשים. המטופלים עברו הערכה מצומדת (paired assessment) על PM ו-HRV בבית, תוך שימוש בניטור הולטר למשך 24 שעות, עד לחמש נקודות זמן. התוצאים הראשוניים של המחקר היו מדדי ה-HRV הקשורים לתחלואה קרדיווסקולרית (SDNN ו-RMSSD).
בסך הכל נאספו 85 משתתפים להם היו 317 מדידות של HRV. עלייה של פי שתיים ב-PM 2.5 הביתי נקשרה עם ירידות ב-SDNN (ß -2.98% [רווח בר-סמך של 95% -5.12 עד -0.78]) וב- RMSSD (ß -4.57% [רווח בר-סמך של 95% 10.1- עד 1.60-]). ההשפעות הגדולות ביותר נצפו עם חלקיקים אולטרה-עדינים (<100 ננומטר) (ß -16.4% RMSSD[רווח בר-סמך של 95% 22.3- עד -10.1]) ובקרב משתתפים עם השמנת יתר. משתתפים שחולקו באקראי לקבלת מסנן האוויר הפעיל הראו שיפורים ב-RMSSD (ß 25.2% [רווח בר-סמך של 95% 2.99 עד 52.1]), אך לא ב-SDNN (ß 2.65% [רווח בר-סמך של 95% 10.8- עד 18.1]), בהשוואה לקבוצת האינבו.
לסיכום, זהו המחקר הראשון שנערך בארצות-הברית אשר מתאר את הקשר בין PM בבית לבין התפקוד הלבבי האוטונומי בקרב חולי COPD. כמו כן, ממצאי המחקר מעידים על כך שייתכן וקיימים יתרונות בריאותיים קרדיווסקולריים בשימוש במסנני אוויר ביתיים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
