בקריסה המוחלטת של מערכות המדינה בשבעה באוקטובר ובשבועות אחרי השבת השחורה, בלטה לטובה מערכת הבריאות. על אף עשורים של הרעבה על ידי ממשלות נתניהו ופקידות האוצר, בתי החולים וקופות החולים התמודדו באופן ראוי להערכה עם העומסים הכבדים כתוצאה מהמלחמה ומעשרות אלפי המפונים.
ובכל זאת, היה תחום בו המערכת לא תפקדה בהתאם לצרכים, והוא מערכת בריאות הנפש, אשר גם בימים כתיקונם איננה יכולה לתת מענה לצרכים של האוכלוסיה, במיוחד ביישובי הפריפריה. לכן, צורם במיוחד שתקציב המדינה לשנת 2024 מבקש לפגוע עוד יותר בנגישות לשירותי בריאות הנפש.
הממשלה מפקירה פעם נוספת את אזרחי ישראל, כשהחליטה לגבות אגרה של 35 שקל לכל טיפול. עבור מטופלים בעלי הכנסות נמוכות, מדובר במכשול נוסף משמעותי, שמתווסף לקשיים הקיימים גם כך בשל זמני המתנה ארוכים והעדר שירותים בפריפריה. החלטה זו תמוהה, ואף ניתן לומר צינית במיוחד, לאור העובדה שבשבעה באוקטובר חוותה המדינה טראומה קולקטיבית אשר הגבירה את הביקוש למענה בתחום בריאות הנפש, מה שנכון במיוחד לתושבי העוטף וגם למפונים מיישובי הצפון.
כוונת שר האוצר היתה לגבות 70 שקל על כל ביקור לטיפול נפשי, אבל עבור מאות אלפי משפחות שבקושי מסיימות את החודש, גם 35 שקל לטיפול מהווים מכשול בלתי עביר
נכון, עבודה מאומצת של שר הבריאות ומנכ"ל משרדו הצליחו להפחית את עומק הפגיעה, שכן כוונת שר האוצר היתה לגבות 70 שקל על כל ביקור, אבל עבור מאות אלפי משפחות שבקושי מסיימות את החודש, גם תשלום של 35 שקל לטיפול מהווה מכשול בלתי עביר.
שר האוצר ופקידיו יגידו לנו שילדים ומקבלי קצבאות פטורים מתשלום, אולם המחקר מראה שפטור שמחייב "להוכיח מסכנות" הוא פטור שלא מנוצל באופן מלא על ידי כל מי שזכאי לו. מעבר לכך, מה עם מי שאינו מקבל קצבה אבל משתכר שכר נמוך, והדרישה לתשלום מונעת ממנו לקבל טיפול? מה עם מי שממילא פרנסתו נפגעה בגלל המצב, בעלי עסקים קטנים, עובדים שהוצאו לחל"ת? ממשלת ישראל מפקירה אותם פעם נוספת.
לא ברור כלל למה מיועדת ההעלאה במס הבריאות. נשלם יותר, אבל האם נקבל בהתאם? התקציב אינו מבהיר זאת. נראה שהעלאת מס הבריאות היא דרך נוספת של הממשלה להפיל את עלויות המלחמה על כלל הציבור
במקביל להוספת ההשתתפות העצמית, תקציב 2024 מעלה את מס הבריאות ב-0.15%. כעיקרון, העלאת מס בריאות על מנת להגדיל את היצע השירותים ולצמצם את המימון הפרטי של ההוצאה הלאומית לבריאות היא צעד שיביא למערכת בריאות יעילה יותר ושוויונית יותר. הבעיה עם החלטת הממשלה היא שלא ברור כלל למה מיועדת ההעלאה במס הבריאות. נשלם יותר, אבל האם נקבל בהתאם? התקציב אינו מבהיר זאת, ולכן נראה שהעלאת מס הבריאות היא דרך נוספת של הממשלה להפיל את עלויות המלחמה על כלל הציבור.
אם לא די בכך, תקציב 2024 פוגע בבריאות בדרכים אחרות. אנחנו יודעים שבריאות האוכלוסיה אינה תלויה רק בנגישות לשירותי בריאות איכותיים, אלא גם בתנאים חברתיים המאפשרים בריאות: פרנסה, חינוך, תזונה, ועוד. תקציב 2024 כולל קיצוץ של 15% בכספים המיועדים לצמצם את פערי התקצוב בין האזרחים היהודים לאזרחים הערבים. מדדי הבריאות של האחרונים גרועים הרבה יותר מאלה של האוכלוסיה היהודית דווקא בגלל שעשורים של הדרה פגעו בתנאים החברתיים המאפשרים בריאות. להחלטה לקצץ בתקציבים שבאים לתקן מצב זה השלכות של ממש על בריאותם של האזרחים הערבים. זו החלטה אומללה של שר אוצר, שכזכור אמר שהוא אינו מוכן שאשתו תשכב באותו חדר בבית חולים עם יולדת ערביה.
בפראפרזה על דברי רוה"מ, הגיע הזמן להכניס את העשירים תחת האלונקה: לגבות מס על העושר, להוסיף מדרגת מס להכנסות המאוד גבוהות. אם רוצים לקצץ, תקצצו בכספים הקואליציוניים השערורייתיים, לא בבריאות שלנו
הממשלה תטען שאין ברירה, שהמלחמה עולה כסף ואין ברירה אלא לקצץ. אבל יש ברירה. בפראפרזה על דברי ראש הממשלה, הגיע הזמן להכניס את העשירים תחת האלונקה: לגבות מס על העושר, להוסיף מדרגת מס להכנסות המאוד גבוהות. ואם רוצים לקצץ, אז תקצצו בכספים הקואליציוניים השערורייתיים, לא בבריאות של כולנו.
תקציב משרד הבריאות לשנת 2024 אינו מכיל בשורה לבריאותנו. צודק מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב שבגרסתה המקורית הצעת התקציב היתה גרועה בהרבה, אבל זו נחמה פורתא, כי העובדה שמצב יכול להיות גרוע יותר אינו הופך אותו לטוב. תקציב הבריאות 2024 הוא עדות נוספת לכך שממשלת ישראל מפקירה את אזרחיה.
הכותב, פרופ' דני פילק, הוא רופא, מומחה למדיניות בריאות וחבר בעמותת רופאים לזכויות אדם
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
