נחשפו וריאנטים גנטיים הקשורים להשמנת יתר בגברים ובנשים

חמישה גנים הקשורים להשמנה אצל נשים, כמו גם שני גנים כאלה אצל גברים, נחשפו במחקר רחב היקף שנערך באמצעות נתוני ביובנק הבריטי. החוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' כותבים כי הממצאים מדגישים את חשיבות הצורך להביא בחשבון היבטים ספציפיים למגדר בגנטיקה של השמנת יתר. המחקר פורסם בשבוע שעבר ב-Cell Genomics.

השמנת יתר נחשבת על פי ארגון הבריאות העולמי לבעיה עולמית, המשפיעה על שני מיליארד מבוגרים. מחקרי רצף אקסומים בקנה מידה גדול זיהו מספר גנים שלוריאציות שלהם יש השפעות גדולות על אינדקס מסת הגוף של מבוגרים (BMI) ואפילו קשרים ספציפיים למגדר בהקשר זה, אך אין הרבה דוגמאות למחקרים על גרסאות גנטיות נדירות יותר המציעות הזדמנות לבדוק ישירות גנים סיבתיים.

כמו כן, מחקרים נפוצים של אגודות גנום-רחביות (GWAS - genome-wide association studies) בוצעו עבור השמנה בילדות, אך לא קיים מחקר דומה עבור וריאנטים נדירים יותר.

במחקר זה, הגנים הקשורים להשמנה בנשים היו DIDO1,יKIAA1109,י MC4R,יPTPRG ו-SLC12A5. הגנים הקשורים להשמנה אצל גברים היו MC4R ו-SLTM. הגן MC4R נקשר בעבר להשמנה של גברים ונשים כאחד. הגנים DIDO1,יMADD ו-SLTM נקשרו גם למוות תאי ולנזק ל-DNA.

"התפקודים הידועים של גנים אלה, כמו גם ממצאים של ניתוחים נפוצים של מסלולי גנום, מצביעים על תפקידם של מנגנוני תגובה של מוות נוירונים, אפופטוזיס ונזקי DNA כגורמים המעלים את הסיכוי להשמנה לאורך כל החיים", כתבו החוקרים.

המחקר, המתואר ב-Inside Precision Medicine בחן הקשרים מרובדי מין במחקר הביובנק הבריטי עם 420,000 נחקרים. החוקרים חיפשו גרסאות קידוד נדירות עם השפעות ספציפיות למין על ה-BMI של מבוגרים, או כאלו הקשורות להשמנה בילדות.

החוקרים מצאו כי יותר מ-80% מהנשים עם וריאנטים גנטיים DIDO1 ו-SLC12A5 סבלו מהשמנת יתר, ואילו במוטציה DIDO1 היו גם רמות טסטוסטרון גבוהות יותר ויחס גדול יותר בין המותניים לירכיים. שני הממצאים מצביעים על סיכונים לסוכרת ולמחלות לב הקשורים להשמנה. גם לנשים עם וריאנט SLC12A5 היה שיעור גבוה יותר של סוכרת מסוג 2, בהשוואה לנשים שאצלם לא היתה הגירסה הגנטית הזו.

החוקרים מציינים כי "גרסאות נדירות של קידוד חלבון בשלושת הגנים הנותרים, שזוהו עבור BMI אצל נקבות (DIDO1 ,PTPRG ו-SLC12A5), לא היתה השמנה בעבר וככל הנראה יש להם השפעות ספציפיות לנשים".

על שניים מהגנים, MC4R ו-KIAA1109, דווח במחקרים קודמים שבדקו את הקשר בין BMI למין, ונמצא כי כמו הגן SLTM, הם הראו קשרים משמעותיים ל-BMI בשני המינים.