אוניברסיטת רייכמן בהרצליה הודיעה בשבוע שעבר כי תפתח, כבר החל בשנת הלימודים האקדמית הקרובה, חטיבה במדעי החיים, ובראשה, כפי שדווח לראשונה ב"דוקטורס אונלי", יעמוד פרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל "שיבא", לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות ועד לאחרונה ראש תכנית הרפואה הבינלאומית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
עוד בעניין דומה
החטיבה תכלול קורסים בתחומי הליבה במדעי החיים: מיקרוביולוגיה, ביולוגיה מולקולרית, ביוכימיה ועוד. כל המקצועות בה הם חלק מהלימודים הפרה־קליניים ברפואה, מה שיאפשר לאוניברסיטה להתחיל בתהליך של בניית התשתית לפקולטה הפרטית הראשונה לרפואה. החטיבה תפעל בשלב ראשון במסגרת בית הספר לפסיכולוגיה של האוניברסיטה, מה שלא דורש כל אישור מהמועצה להשכלה גבוהה (מל"ג).
בראיון של רוני לינדר ב"דה מרקר" שהתפרסם הבוקר (ב'), אומר פרופ' אוריאל רייכמן, מייסד ונשיא האוניברסיטה, כי "אנחנו רואים בזה בסיס שיעזור לבנייה נכונה של בית הספר לרפואה" ומדגיש כי הפקולטה לא תעבוד בבלעדיות עם "שיבא", כפי שתוכנן בתחילה, אלא עם כמה בתי חולים – "זה נכון מבחינת ההתפתחות שלנו כאוניברסיטה, אבל גם בגלל הביזיון הלאומי, שבישראל לא מסוגלים לגדל את הדור הבא של הרופאים".
מועד פתיחתה של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת רייכמן אינו ידוע כרגע כיוון שבין השאר נדרש לה אישור המל"ג ותרומות, כאשר המטרה היא לגייס יותר מ-100 מיליון דולר שיושקעו בהקמה, הוראה ומחקר. לפי התכנית, ילמדו בפקולטה הפרטית כ-100 סטודנטים ושכר הלימוד ככל הנראה יעלה על זה לשנת לימודים בפקולטה לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן – כלומר מעל 45 אלף שקל. לדברי רייכמן, "המדינה יכולה לעזור בקלות לסטודנטים, כפי שהיא מתקצבת את הפקולטות האחרות לרפואה. אנחנו לא מצפים להרוויח גרוש".
במל"ג הבהירו כי תכנית חדשה ללימודי רפואה תדרוש "בדיקה קפדנית של התכנית וכן את אישור המועצה והות"ת. לדברי רייכמן, "הקרטל מת ברגע שהכירו בנו כאוניברסיטה, אבל במל"ג עדיין לא מבינים את זה וממשיכים במלחמה שכבר הוכרעה. חובתה של המל"ג לבחון את היכולת והרמה האקדמית שלנו, שנבנו בהקפדה רבה, אבל לא לאסור עלינו לפעול".
אחד המתנגדים הבולטים להקמתה של הפקולטה הפרטית הוא פרופ' רוני גמזו, מנכ"ל איכילוב, שטוען כי היא תפגע קשות בתכנית הלאומית להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בישראל ל-1,200 בשנה, "תשב על אותם משאבים לאומיים" ותגרור תחרות עזה על המשאב המוגבל של השדות הקליניים להוראת סטודנטים בבתי החולים.
פרופ' אפק, שישמש דיקן מקים של הפקולטה ומסיים לצורך כך את תפקידו כראש "תכנית ניו יורק" ללימודי רפואה באוניברסיטת ת"א, הגיב על הטענות: "בסוף התחרות תעשה טוב לכל האוניברסיטאות; אין בעיית שדות קליניים בישראל. זה רק עניין של משאבים: אם יינתנו לבתיה"ח המשאבים הנחוצים – הם יוכלו ללמד הרבה יותר סטודנטים בשנה וההוראה של אוניברסיטת רייכמן תתווסף להוראה הקיימת".
פרופ' אפק מסר ל"דה מרקר" כי הכוונה היא לייצר הוראה היברדית – חלק מהלימודים יהיו בשעות הבוקר וחלק אחר הצהריים. אני מצפה מכל האוניברסיטאות להעביר את כל הסטודנטים ללמידה היברידית וללמד יותר בקהילה". על השאלה אם אוניברסיטה פרטית לא תגרור תחרות על שכר המרצים ועל השדות הקליניים, ענו רייכמן ואפק כי תפקידה של המל"ג הוא למנוע זאת. עוד מסר אפק כי "יש כל כך הרבה אנשים שלא מקבלים כיום קידום אקדמי בתוך המערכת הקיימת – רופאים חוקרים, חלקם חיים בחו"ל – ונרצה להביא אותם לישראל, לגייס אנשים חדשים".
תזכורת: בשנה האחרונה הגישו שתי ועדות – אחת במינוי משרד הבריאות והשנייה במינוי המל"ג – המלצות להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה ל-1,200 בשנה, ותוספת של 80 סטודנטים בשנה בתוך חמש שנים. למרות ההמלצות הברורות, ציינה לינדר, המל"ג טרם הודיעה כי אימצה אותן. מהמל"ג נמסר כי "כבר בשנה"ל הנוכחית גדל ב-70 מספר הסטודנטים לרפואה. במסגרת התכנית הרב-שנתית להשכלה הגבוהה, שתתחיל בשנה"ל יוגדל באופן משמעותי מספר הסטודנטים לרפואה בבתי הספר הקיימים, תוך ניצול מיטבי של השדות הקליניים הנמצאים בבתי החולים ובקהילה".