מחקרים קודמים דיווחו על השפעות חיוביות של אימוני התנגדות קבועים על מניעה וטיפול בסוכרת סוג 2. על מנת להבהיר את משמעותם של מודולטורים פוטנציאליים של תגובות מהירות לאימוני התנגדות, החוקרים בצעו סקירת ספרות על מנת לקבוע את ההשפעה של אימונים בודדים על גורמי סיכון קרדיומטבוליים אצל חולי סוכרת סוג 2.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו חיפוש ב- Pubmed ו-Embase אחר מחקרים אשר עסקו בהשפעות של אימוני התנגדות על רמות גלוקוז ואינסולין, וסיכון קרדיווסקולרי באנשים עם סוכרת. ארבעה- עשרה דיווחים זוהו ונסקרו על מנת להכין המלצות למינונים.
תוצאות המחקר הראו כי רמות גלוקוז ואינסולין הופחתו לאחר האימונים כאשר ההשפעה נמשכה עד 24 ו-18 שעות, בהתאמה. נראה כי אימוני התנגדות הועילו יותר מאשר אימונים אירובים בהפחתת לחץ דם במרפאות, כאשר ההשפעה נמשכה עד 24 שעות. בנוסף, נראה כי אימוני התנגדות לאחר בהשוואה ללפני ארוחה היו יעילים יותר בהפחתת רמות גלוקוז, אינסולין וטריגליצרול. יחד עם זאת, הפחתה של מינון אינסולין לפני אימון התנגדות עשוייה הייתה למסך את השפעותיו המועילות על רמת הגלוקוז.
החוקרים סיכמו כי מסקירת הספרות נראה כי אימוני התנגדות עשויים להיות יעילים בשיפור מהיר של סמנים קרדיומטבוליים אצל חולי סוכרת.
מקור: