התערבויות רוטיניות חודרניות מומלצות עבור מטופלים עם תסמונת כלילית חריפה ללא עליות ST. עם זאת, התזמון האידיאלי עבור התערבויות חודרניות הינו פחות ברור. מחקרים קליניים שונים לא היו בעלי עוצמה מספיקה על מנת לזהות יתרונות בתמותה. מחקר חדש ביצע אנליזה משותפת על מנת להעריך את השפעת התזמון על התמותה.
עוד בעניין דומה
זוהו מחקרים אקראיים מבוקרים שהשוו התערבויות טיפול חודרניות מוקדמות בהשוואה למאוחרות בקרב מטופלים שהציגו תסמונת כלילית חריפה ללא עליות ST על ידי חיפוש במאגרי המידע המקובלים. נכללו מחקרים שדיווחו על תמותה מכל הסיבות לפחות 30 יום לאחר הרנדומיזציה בתוך בית החולים ובהם החוקרים הסכימו לשתף פעולה (לספק נתוני מטופלים אישיים או נתונים מסודרים סטנדרטים). חושבו Hazard ratios י(HRs) משותפים על ידי שימוש במודלי random-effects.
נכללו 8 מחקרים (5,324 מטופלים) עם זמן מעקב חציוני של 180 יום (IQR 180-360). בסך הכל, לא נמצאה הפחתה משמעותית בתמותה בהתערבות מוקדמת בהשוואה להתערבות מאוחרת (HR 0.81 ; 95%CI 0.64-1.03 ; p=0.0879). באנליזה ספציפית של מטופלים בסיכון גבוה, נמצאה תמותה נמוכה יותר עם התערבות מוקדמת בקרב מטופלים עם עלייה בביומרקרים לבביים בבסיס (HR 0.761 ; 95%CI 0.581-0.996), סוכרת (0.67 ; 0.45-0.99), ניקוד סיכון GRACE של יותר מ-140 (0.70 ; 0.52-0.95) ובגיל 75 ומעלה (0.65 ; 0.46-0.93), למרות שמבחנים לאינטראקציה היו לא חד משמעיים.
התערבויות חודרניות מוקדמות לא הפחיתו תמותה בהשוואה להתערבויות חודרניות מאוחרות בקרב מטופלים עם תסמונת כלילית חריפה ללא עליות ST. עם זאת, התערבויות חודרניות מוקדמות עשויות להפחית תמותה בקרב מטופלים בסיכון גבוה.
מקור:
Optimal timing of an invasive strategy in patients with non-ST-elevation acute coronary syndrome: a meta-analysis of randomised trials. Jobs, Alexander et al.The Lancet. [E pub. 01 August 2017]
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
